יום שלישי, 27 במרץ 2012

תום, נאיביות ומה שביניהם

לפעמים אנשים מציצים לרגע וגורמים לדברים להתעורר.
מישהי נכנסה אלי לסטודיו והזכירה לי שלפני לא מעט שנים,
כשעוד הייתי נאיבית באמת והרבה לפני שהתחלתי לצייר המון ארנבים ודובים ופיות לחדרי ילדים
ציירתי דמויות מעופפות.
בכלל בציורים שלי הציפורים בד"כ יושבות בבטחה על איזה ענף ובני האדם מעופפים.
למה?
אולי כי ככה הם מרגישים יותר טוב את הרוח.

בעקבות המפגש אתה, חיפשתי בעצמי שוב את המקום התם ההוא וניסיתי לחזור קצת אחורה (כדי להתקדם).
נעים לי לפגוש שוב את הדמויות האלה שבודאי לקוחות מאיזה סיפור שעוד לא נכתב.
או אולי מספרות לכל אחד סיפור אחר.


וכ"כ טוב לעוף איתן, להרגיש שאם רק רוצים ניתן לעזוב את הקרקע ולהגיע למקומות אחרים.
להתבונן בעולם מפרספקטיבה אחרת.

הנה כאן חלומות עוד מהמעופפים האלה.

יום שני, 19 במרץ 2012

הנה זה מגיע- יריד אמנים

ככה זה נראה בדיוק לפני שנה
http://cafe.themarker.com/post/2111431/

ואני בחיוך שמכאיב ללחיים
 
באדיבות הצלם המוכשר, התומך הרגשי והדואג למזון ושתייה במהלך היום הזה ובכלל האיש שלצידי-יואב(-:.


אפשר לראות אפילו את האפניים שלי ברקע, שעזרו להוביל חלק מהכבודה.

אז הכפר נשאר אותו הכפר, עם הפריחה הנפלאה הזו שמתבלבלת עוד יותר בגלל מזג האויר המוזר.

זה ממש מול הבית שלי והלב שלי מתרגש ומלבלב ביחד עם הפריחה הזו

והשנה, שוב, יריד אמנים, צבעוני וכייפי, ושוב אני מתחילה להתבלבל עם מגוון רעיונות מה להציג שם, כי איכשהו אני תמיד חייבת לחדש.


אז השנה בגלל שאני מפתחת את קונספט החלומות שלי, או אולי את החופש לעוף, הכנתי מארזי חלום.
כאלו שכל אחד יכול לבחור ולקחת אתו הביתה.




וככה זה נראה בהזמנה הרשמית מטעם היריד



 אתם מוזמנים לבוא, להגיד שלום.

אני אשמח. :-)








יום שני, 12 במרץ 2012

מיקוד חלומות

כשהייתי ילדה קיבוצניקית טובה, חלמתי להיות כמו כולם. להסתדר בתלם,
לא לחרוג מהשורה.
זה לא ממש הסתדר.
הראש שלי כנראה תמיד היה במקום קצת אחר.
כשגדלתי הבנתי שממילא זה גדול עלי ועדיף לי לעוף, כי זה מה שאני יודעת לעשות.

לפעמים החיים עמוסים מהחלומות ומעכבים קצת את צמיחתם, או שאולי זה פשוט עוד שלב בסולם אל הירח.
והמעופפים האלה שהולכים ונרקמים, בהתחלה בקוים דקיקים של טקסטורות חומות


 ולאחר מכן זוכים בצבע ובחיים וממריאים מעלה, רוקמים בעצמם את העולם הזה, את האמונה שמותר וצריך להאמין ולהעיז להמריא עם החלומות. לעוף.
ובחלום האישי והנאיבי שלי אני חולמת שאנשים יראו את הציורים האלו ומשהו יתרחב להם בלב והם ירגישו שמותר להם-
מותר לדמיין, מותר להאמין, מותר להעיז ללמוד לעוף ושאם מאד מאד רוצים במשהו ונכונים גם להשקיע ולעבוד עבורו ולשלם את המחיר, אז הדבר הזה (כל אחד והירח שלו), הוא בר השגה. (בכ"ז אנחנו בעולם האמיתי, אז מה לעשות- צריך לעבוד כדי להגיע לירח:-).


זהו יקרים,
עכשיו אני עסוקה בלעוף
והעולם הזה הולך ונרקם.
בקרוב לא תהיה לי ברירה אלא לנחות קצת,
כדי להיות מעשית ולהביא את זה גם לעולם שלנו, במגוון של מוצרים שיזכירו לנו שלכל אחד יש כנפיים.
צריך רק ללמוד להשתמש בהן.
ולהעיז.
מישהו מעשי בקהל?

יום שישי, 9 במרץ 2012

לברוא אתר

מצאתי אותו במרחב הוירטואלי,
כמעט בטעות.
חיפשתי מישהו שיבנה לי את האתר החדש שלי.
בעצם חיפשתי מישהו שיצא אתי למסע.
פניתי למגוון בוני אתרים וקיבלתי הצעות מחיר מסודרות ומובנות מפורטות לפרטי פרטים.
ואז הוא חזר אלי
והוא התלהב
ודמיין איך את סקיצת הדוגמה ששלחתי לו הוא הופך לילדה ששטה בסירה אל הירח.

הוא תיאר לי איך השיער שלה יתבדר ברוח ואת תנועת החתירה של המשוטים.
הרגשתי שהוא יצא אתי למסע הזה מתוך התלהבות,
מתוך ציפייה לבריאה של משהו חדש.
הרגשתי שהוא עובד ממקום דומה לשלי, מהבטן.
האינטואיציה שלי היתה לבחור בו והפור (בהתאמה לימים האלו) נפל.

זה היה מסע.
לפעמים אתגרתי אותו,
לפעמים שיגעתי אותו,
לפעמים התשתי אותו קצת.
לפעמים הוא ניסה לשכנע אותי ולפעמים אני אותו.
אבל רוב הזמן בחיי שעבדנו בשיתוף פעולה לא רע.
לתיקיה שהלכה ותפחה במחשב קראתי בשם- "אתר חכם" על שמו-דוד חכם.

אני מתרגשת כ"כ מהעולם הזה שלא יכולתי לברוא בלי עזרתו.
ומודה לו על האכפתיות והמסירות, על היצירתיות והסבלנות.
ועל כך שידע להעביר את החלומות שלי למעשה.
אני מזמינה אתכם להציץ פנימה,
לעוף אתי, לשוט ולצלול במרחבים האלה של החלומות.



יום שלישי, 6 במרץ 2012

מי אני בעצם



זאת אני.
ובעצם אני לא ממש משוכנעת שזה מתאים להכניס את הפרצוף שלי לתוך מסגרת.
אז זו אני
בערך.

מי אני בעצם?
בוראת עולמות בצבע ומכחול.
ציידת דרקונים נודעת.

רק הידידותיים שבהם כמובן  ואלה שמסכימים לקפוץ לביקור.




הולכת על חבל,




עפה בשמיים




חולמת ומממשת על הבד. סופגת מראות. מתרגשת ממלים וצלילים, מטקסטורות מעניינות, מענף שמצאתי לצד הדרך, עוצרת, סופגת, חושבת, מנסה ומעלה על הדף.
חולמת, יוצרת, שואלת, מנסה. חוששת,
מתבלבלת וחוזרת.
מעיזה.
אני.

זה האתר שלי- http://www.studyonat.com/ -חדש מהאריזה,
אני מבטיחה להקדיש לו פוסט ממשי, אבל כאן רק הצצה ראשונה, כי קשה לי להתאפק.
אני מזמינה אתכם לשוטט בו, לעוף, לצלול ולחלום.

יונת.