יום רביעי, 3 ביולי 2013

בין הפסקאות

חמדה גילה, אישה מקסימה שמחזיקה בבלוג המפואר: בין הפסקאות, ספרים ועוד  פרסמה  היום ראיון אתי.
מוזמנים לקרוא שם וגם כאן, בבית שלי.
תודה חמדה.


תשמעו, אני כמעט טופחת לעצמי על הכתף. אם הכל יהיה בסדר, תזכו הפעם לרשומה הכוללת אפקטים ויזואליים(טוב, רישומים נפלאים של יונת קציר) וזה אומר שלאט-לאט אני מצליחה להתגבר על הטכנופוביה שלי. עידן חדש בפתח...
כאמור, אני מביאה אליכם הפעם ראיון עם מאיירת אהובה עליי במיוחד, שלשם הגילוי הנאות אוסיף ואציין שיצא לנו לעבוד פעמיים יחד בעבר וכולי תקווה שיזדמן לי לעבוד עמה גם בשלישית. קריאה נעימה!

שלום רב יונת וברוכה הבאה לבלוג "בין הפסקאות- ספרים ועוד".  
שאלה: ספרי קצת על תהליך העבודה. באיזה שלב את מקבלת את הספר? מה האינטרקציה המתנהלת מול הכותב, מול ההוצאה לאור? על מה תתעקשי, על מה תוכלי להתפשר, אם בכלל?
תשובה: הספר מועבר אלי בצורה של טקסט בלבד ואז אני צריכה להתחיל לדמיין. לחשוב מי הן הדמויות עליהן מסופר? איפה הן חיות? להכנס לתוך העולם שלהן.
תמיד חשוב לי לשוחח עם הסופר ולהרגיש גם אותו, לחוות גם את הדמיון והבקשות שלו.
אני רואה באיור חיבור של שני עולמות- עולם הדמיון שלי ועולם הדמיון של הסופר.
אני מאמינה שבאמצעות החיבור הזה, ניתן לקחת את הספר ולהמריא אתו למקומות גבוהים יותר ומעניינים יותר, מאשר אליהם היינו מגיעים בנפרד.


בעבודה על הספר אני משתדלת להיות קשובה מאד לסופר, אך לא לבטל את העולם שלי.
אני רואה ביצירת הספר יצירה משותפת של שנינו. לעתים אני הולכת לקראת, ולעיתים משכנעת בדרכי. זהו דו שיח מפרה ביני לבין הסופר.
שאלה: האם את חייבת לאהוב את הכתוב, להתחבר אליו או שזהו פרוייקט מקצועי? האם קרה לך שדחית ספר מסיבה כלשהי?
תשובה: ככל שעוברות השנים אני משתדלת יותר ויותר ליצור איורים לטקסטים שאני מתחברת אליהם, אולם לא פעם יצא לי לעבוד גם על טקסטים פחות טובים בעיני. בטקסט כזה אני רואה אתגר- ליצור ספר מעניין, מצחיק ורב נשמה בזכות האיורים, גם אם הטקסט פחות חזק בעיני.
להעצים את הטקסט ע"י האיור.
שאלה: האם יצא לך לעבוד גם על ספרים למבוגרים? האם תשקלי פנייה כזו, באם תגיע?
תשובה: פה ושם יצא לי לעבוד גם על ספרים למבוגרים. בעיקר על ספרים שעוסקים ברוחניות. אני אוהבת מאד הצעות חדשות בכל תחום ובוחנת כל הצעה. האם היא מתאימה לי ולכישורים שלי? האם היא מאתגרת ומרגשת אותי?.
 לאחרונה הזדמן לי לאייר עבור תיאטרון, קרקס, ומופעים שונים. אלו איורים שונים מבחינת החשיבה שמרגשים ומשמחים אותי מאד.

שאלה: מתי עלתה בך הידיעה שאת רוצה לאייר ספרים?
תשובה: תמיד אהבתי לצייר. כבר כשהייתי ילדת גן הציור היווה חלק גדול מעולמי. עם השנים זה הלך והתמקד וכשגדלתי הבנתי שאני מאד רוצה לעסוק באיור. ובכלל שאני רוצה להתפרנס ממשהו שאני מאד אוהבת לעשות.
לשמחתי הגדולה כשהייתי בת 22 נפתחה הכיתה הראשונה לאיור בארץ ואני זינקתי בהתרגשות לתוכה. זו היתה כיתה שדני קרמן בכבודו ובעצמו הקים וזכיתי ללמוד שם אצל טובי המאיירים. היינו כיתה קטנה ונסיונית, אבל אני חושבת ששם למדתי בעיקר לחשוב על הטקסט, להרגיש אותו לעומק ולא לצייר את הרעיון הראשון שעולה. כשסיימתי ללמוד התחלתי להסתובב עם תיק עבודות בין כל ההוצאות. מכיוון שמרפקים לא היו לי, אז פשוט הייתי עקשנית מאד ולא ויתרתי. הייתי חייבת להוכיח לעצמי שבאמת ניתן להתפרנס מאיור. והיום שנים אחרי, אני די גאה על הדרך שעשיתי ושאני עדיין עושה.
אני מרגישה שאני בחשיבה מתמדת לגבי מה עוד אפשר ליצור ולפתח.
שאלה: חשבת פעם לכתוב ספר משלך?
תשובה: זכיתי לכתוב שני ספרי דרקונים עם גורי הפרטיים ששכנעו אותי שדרקונים זה באמת. כתבתי עוד על הספרים האלה גם  בבלוג שלי.
שאלה: איך האיור מסתדר עם שאר תחומי העיסוק האמנותיים שלך? האם יש סדר העדפות, קדימויות? איפה את מרגישה הכי נוח? 
תשובה: כשאני עובדת על פרוייקט שמביא אותי למקומות חדשים, אני ממש מרגישה את פעימות הלב של ההתרגשות שבבריאת עולם חדש. האיור הוא חלק מסדר יומי. תמיד יש איזה ספר בקנה שנמצא בתהליך היצירה ובמקביל אני מפתחת גם מוצרים מאויירים שלי


בכל האיורים שלי, גם באלו שלא נוצרו באופן ישיר עבור טקסט, מסתתר סיפור. אני אוהבת שאנשים מתבוננים באיורים האלה וכל אחד מהם רואה בו את הסיפור שלו.


אני מאד אוהבת שהעבודה שלי דינאמית ומורכבת מפרטים רבים שיוצרים עניין. משמח אותי להתבונן בממלכה שייצרתי ולראות את הספרים, הציורים, התמונות, הפנקסים והמוצרים השונים שכולם נבראו בעצם מחלום שלי שאני מקפידה לממש. 


שאלה: האם ניתן להתפרנס מאיור בימינו? מאמנות בכלל?
תשובה: אני מאמינה שהראייה שלי היא ראייה רחבה. אני לא יושבת ומחכה ש"יפול עלי משמיים" טקסט לאיור. מה גם שהסכומים שמשלמים למאיירים הם לא גבוהים ובודאי לא עומדים בקנה אחד עם העבודה המושקעת. במקביל לאיורים אני גם מלמדת, מרצה, מעבירה סדנאות ויוצרת מוצרים שונים מהאיורים שלי, שאני מוכרת גם אצלי בסטודיו וגם במרמלדה מרקט. כל אלו מאפשרים לי להחזיק עסק שאני בהחלט גאה בו.
שאלה: איך התחושה עם סיום העבודה? האם את עוקבת אחר הספר בחייו העצמאיים, עם צאתו אל העולם, חשה מחוברת אליו?
תשובה: אני תמיד מרגישה מחוברת לספרים שייצרתי. הם בעצם סוג של כרטיס ביקור שלי שמסתובב ברחבי הארץ והעולם. כשספר זוכה לחשיפה טוב או להצלחה, אני תמיד מרגישה שזו גם הצלחה שלי ושמחה בכך.
שאלה: משהו שחשוב לך שידעו עלייך
תשובה: לא ממש חשוב לי שידעו עלי. חשוב לי שהאיורים שלי ירגשו את מי שמתבונן בהם. שמשהו בלב של המתבונן יתרחב.
היום אני יוצרת סדרה של איורים שעוסקים בחלומות (כל אחד והחלום הפרטי שלו) והאמונה שאם נרצה מספיק משהו ונתכוונן אליו במעשים שלנו ובתקוות שלנו, נוכל לגרום לו להיות.
אני רוצה לתת לאנשים את התחושה הזו, שטוב לחיות עם חלומות ותשוקות ושניתן גם להגשים אותם, אם רוצים מספיק


האתר שלי- http://www.studyonat.com/
הבלוג שלי- http://yonatka.blogspot.co.il/

אני רוצה להודות ליונת על שיתוף הפעולה והסבלנות. כמו תמיד- מוזמנים להגיב, להעיר ולהאיר. 

תגיות בבלוגיה: יונת קצירמאיירתספרי ילדיםמרמלדה מרקטסטודיונת