יום חמישי, 9 באוקטובר 2014

שביל הסיפורים

זה פרוייקט חדש ישן שסחף אותי פנימה.
סוג של מסע שהיתה לי הזכות להיות שותפה בו וליצור אותו.
כמעט שנתיים עברו מאז הפסיעות הראשונות עליהן ספרתי לכם בפוסט "מחשבות בעקבות הילדה אילת"
זהו אחד הפוסטים שלי שאני אוהבת במיוחד ואשמח אם תציצו גם בו.
בו
צילום: בתיה רזניק
ספרתי לכם שם על תחילת בנייתו של "שביל הסיפורים" בקיבוץ שלי.

על הרעיון שהגתה הסופרת עדנה קרמר,
על הפנייה אלי ואל אנשים טובים אחרים על מנת ליצור משהו חדש בעקבות סיפורים ושירים.
בחרנו להביא אל השביל דמויות ושירים מספרות הילדים העברית, על מנת ליצור מפגש מחודש עם דמויות מוכרות.


סיפרתי לכם על קירות שהפכו לדפים של שירים,


את כולם אני חולמת ואוהבת.
מפניה ברגשטיין, ביאליק, קדיה מולדובסקי ולאה גולדברג, משירי ילדותי
ואני זוכרת את אמא מקריאה לי אותם ומלמדת אותי לאהוב אותם.
.
זכות גדולה לאייר כל אחד  מהם.
ואני רוצה שגם הילדים של היום יחשפו אליהם.













הזמן עבר ונתקלנו גם בקשיים.
בקיבוץ נושבות רוחות של שינוי, מחשבה ובדיקה של דרכים אחרות, כי אפילו אצלנו הזמן לא עוצר.
אנשים היו פנויים פחות לפרוייקטים התנדבותיים מהסוג הזה.
ונדמה היה שהשביל נשכח.

אבל אנחנו התקשינו להרפות,

ככה זה כשמשהו נמצא בנשמתנו והרעיון יפה מכדי לזנוח אותו.

בהמשך ייצרנו משחק קוביות להרכבת סיפורים שונים,
מתוך ויהי ערב באיוריו היפים של חיים האוזמן
















בחיי שהגב הלך לי מלהרים את הקוביות האלה, לסובב ולא להתבלבל בכיוונים.
היום הן מסתובבות להן בקלילות על קונסטרוקציה מיוחדת שנבנתה עבורן, ובכל פעם אני שמחה לגלות את הדינאמיות שלהן ואת הסיפורים המתחלפים.


 אילת ציירה דמויות שיסתתרו במבוך השיחים, מצפות לגילוי,

אורי בנה קלאודיוסקופ ענק כדי שנוכל להתבונן בעולם במבט קצת אחר.
אולי צבעוני ואופטימי יותר.


דירה להשכיר-מתוך איוריו של שמוליק כץ

איורים מתוך "איה פלוטו", "שמוליק קיפוד, חמישה בלונים,האריה שאהב תות, תירס חם, הזחל הרעב, דירה להשכיר ואילת מטיילת




ואני התרגשתי לראות איך אנשים מתלכדים סביב רעיון ויוצרים ביחד משהו משותף, קסם, עבור עצמנו,
באהבה, פשטות ורצון טוב.


3 תגובות: