פעם,
כשעשיתי צעדים ראשונים באיור, דמיינתי שאאייר רק סיפורים עם המון דמיון, מעוף ופנטזיה.
סיפורים שיהיו תפורים במדוייק למידותי.
בחיי שהתבגרתי מאז, בכ"ז עברו המון שנים.
בהמשך הבנתי שהמקצועיות שלי נבחנת בכך שגם אם לא תמיד "עפים לירח" אדע לגלות באמצעות הטקסט מחוזות חדשים.
אלמד להתבונן מזוויות נוספות ולהוסיף לטקסט מהעולם הפנימי שלי.
איירתי כמאה ספרי ילדים.
חלקם ריגשו אותי,
חלקם אתגרו אותי.
לפעמים לא התאפקתי והעזתי לחטוא קצת בכתיבה על איזה דרקון, כי בכ"ז רציתי למשמש קצת את העולם האחר שמעבר למוכר וליומיומי.
ועכשיו,
איזה כייף לי, חגיגה אמיתית
בימים אלו הגיע אל שולחני ספר, כזה ממש כמו שחלמתי לאייר.
יש בו הכל,
כדור פורח (לא סתם כדור פורח, אלא כדור פורח של מעשים טובים) ואל הכדור הזה מטפסות ובאות חיות שונות.
ואני עפה עם הכדור הזה,
נהנית מכל רגע,
מרחפת, ממציאה ומדמיינת.
כדור פורח הגיע לשולחני
זה ממש זמן טוב להמריא.
כל הזכויות שמורות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה