מתוק מתוק

זה קורה לי, אני יודעת.
פתאום יש לי צורך באיזו מתיקות מתפרצת,
תמה וילדית כזו.
מתוק אמיתי,
כמו של שוקולד משובח שממיסים בקצה הלשון ומרגישים את המתיקות שלו מתפשטת בחלל הפה
אני מעדיפה את זה עם כוס קפה חזק, כי בכ"ז אני כבר גם "קצת גדולה".

טוב, מסתבר שלא פשוט לצלם מאפינס ושהם יראו טעימים. אבל בחיי שהם היו.
אולי אני צריכה לאפות שוב ולצלם עבורכם. ואולי פשוט עדיף שאני אצייר(-:

ובסוף זה קרה,
אחרי המון התעניינות ובקשות העליתי סוף סוף את הסטים לעיצוב יומולדת  לחנות שלי
וממש לא אכפת לי אם יהיו משולבים בזה סרטים עם משבצות או נקודות, או אולי סרטי תחרה?
העיקר לתת למתוק הזה מקום ולדעת שגם אנחנו לפעמים זקוקים למתיקות פשוטה וחמה.
אז הסטים המעוצבים האלה שייצרתי, מתחברים למקום הילדי שלי, הפשוט והצבעוני.
סתם ככה כי בא לי.

נכון לעכשיו יש 4 עיצובים שונים. אחד עם סירה, אחר עם נסיכה, אחד עם נסיך ואחד עם דובי.
הילדים שלי נורא אהבו דרקונים. אפילו כתבתי על זה פעם בפוסט הזה.
כנראה שאני אצטרך ליצור מתישהו גם עיצוב ליומולדת דרקונים.

אם בא לכם שאחד מהעיצובים האלה יהיה ממש שלכם, אפשר להזמין אותם למשל כאן

בית-פוסט אישי

בית

ברוח הימים האלה, אני מזמינה אתכם להציץ פנימה

הוא קצת קטן וישן
ופשוט ומבולגן במידה

צבעתי את הדלת בתכלת כי ככה תקף אותי פתאום היצר ואני אימפולסיבית שכמותי, פשוט הייתי חייבת.

רפדתי וצבעתי כסאות ישנים

וגם ספה שהצלתי ממוות בטוח.

על האריחים הדבקתי את מדבקות האריחים המאויירות שייצרתי. בכל אחת מהן ציטוט לחיים
בעצם, בינינו הן התירוץ לפוסט הזה, כי עד עכשיו לא נכנסתי לבית עם מצלמה.
ובטח לא לשירותים.(-:
איזה כייף, פתאום יש לי אריחים מאויירים.

זאת סיאם, והיא בעלת הבית האמיתית. שאר בני המשפחה פשוט חיים בטריטוריה שלה.
מזל שהיא הסכימה לאמץ אותנו.

אני מלמדת את הילדים שלי לדעת להתבונן ביופי ולהתמלא בשמחה מדברים פשוטים.
ששפע אמיתי נמצא באופן בו אנחנו מתבוננים בחיים ולא במבחר הגאדג'טים שאנחנו אוחזים בהם.

אני מתבוננת בכל היופי הזה,
הפשוט והשמח והלב שלי מלא.

הוא לא מושלם הבית שלי,
אבל הוא כ"כ שלי.