יום חמישי, 26 ביולי 2012

מארז חלומות

כי חשוב לזכור שמותר לנו לחלום וגם להעיז לממש.


כי לכל אחד מאתנו יש את הירח שלו, ואם רק נרצה ממש, נמצא את הדרך להגיע אליו

יום חמישי, 19 ביולי 2012

אויר לנשימה

היא פורצת אל קרירות הסטודיו הממוזג,.
מביאה איתה סערה, שקיות עמוסות בספרים וחומרים וטונה סיפורים מהשבועיים בהם לא התראינו.

 
"קפה קר", אני ספק שואלת, ספק מכריזה, מנסה לאושש אותה מעומס החום הבלתי אפשרי שבחוץ.

 
"בואי נעבוד קצת" אני אומרת,
 כשאני מרגישה שאנחנו עלולות לכלות את השעות הספורות על דיבור בלבד,
 ואנחנו פורסות את החומרים על השולחן.צבעים, מכחולים, עיתונים, חוטי ברזל ודבק. 
3 שעות פעם בשבועיים.
3 שעות של הפוגה מהמירוץ,
 הפוגה מעבודה מוזמנת,
מדברים שחייבים לבצע.
מעבודות שהמחיר כבר משוכלל בתוכן ואני מחוייבת לבדוק אם הן ריאליות מבחינת זמן ההשקעה.



זמן של התנתקות והתנקות,

של יצירת דמויות שבכל אחת מהן יצוקה אני.

אני החולמת,

הצוחקת,

החושבת

ואולי יותר מהכל- אני המרגישה.

 




אנחנו ממש משתדלות,שתינו,

גם כשעמוס ודחוק והזמן לוחץ,

לאפשר לעצמנו את שלוש השעות האלו שמסמלות את קצו של שבוע ואת הזמן שנתון רק לנו בלבד.