יונת גרה בקיבוץ עין השופט. בין הבית לסטודיו שלה מפריד דשא גדול, אותו היא חוצה בבקרים, לפעמים עדיין עם כוס הקפה ביד. הסטודיו ממוקם בבניין ישן, עם גג רעפים וחלונות גדולים שמהם נשקף הירוק הקיבוצי שמסביב. פעם, כשהייתה קטנה, המבנה שימש כבית ילדים.
מול הסטודיו שתולים עצי פרי והיא נהנית לעקוב בהתפעלות אחר הליבלוב, הפריחה והפירות שהם מניבים לאורך השנה. בחורף היא קוטפת לימונים לתה הישר מהעץ. יונת מספרת שהיא ממש זקוקה למרחבים האלה שמרחיבים גם את הנשמה. הסטודיו הוא סוג של ממלכה צבעונית בה הכל אפשרי.
יונת מתייחסת לעצמה קצת כאל בוראת עולמות של דמיון, כי יש קסם באופן שבו ניתן לקחת דף חלק ולברוא עליו עולם שבו הבתים מרקדים והאנשים עפים - עולם שהכל מותר בו.
לאחר שאיירה כבר יותר מ-100 ספרי ילדים, בתקופה האחרונה זכתה לאייר תחומים שמרגשים אותה מאד כקרקס ותיאטרון. החלום שלה הוא שהדמויות המעופפות שהיא מציירת ישולבו על ספלי קפה גדולים שניתן לחבוק בשתי ידיים, על צלחות וכריות. כבר היום ניתן למצוא אותן מעופפות על פנקסים, קופסאות פח ואפילו גרביונים. הדמויות האלה מסמלות עבורה את הרצון והיכולת לעוף ולגעת בשמיים אם רק רוצים מספיק.
תודה ליונת קציר שחשפה בפנינו את הסטודיו ואת החלומות שלה, מוזמנים לבקר גם באתר של יונת או בבלוג
|
|
איזה כייף לראות, תודה שאיפשרת לבקרך.תמר.
השבמחקתודה תמר, שבקרת והשארת סימן.
מחקיונת יקרה,
השבמחקאיזה יופי, איזה שפע, מקום מלא השראה...
תמשיכי לחלום וליצור
אגב, אנחנו שכנות...
אולי ניפגש יום אחד
אורלי
אורלי יקרה, כיף שבקרת כאן.
מחקאת מוזמנת מאד להכנס גם לביקור אמיתי.