יום שלישי, 6 בספטמבר 2016

מחברות מאווירות בעבודת יד

על הפוסט של עדינה נפלתי ממש במקרה כששוטטתי בארץ לא נודע בנבכי הוירטואל.
אני לא ממש זוכרת מה חיפשתי, אולי מחברות.
ואז נפלה עיני על הבלוג שלה שבו היא מסבירה איך ליצור מחברת בעבודת יד.

אני כבר יוצרת מחברות, אבל תמיד הייתי תלויה בנשמה טובה אחרת  שתתפור עבורי, כי איכשהו כשכולם למדו לתפור עם מכונה, אני למדתי דוקא נגרות. (גם זה לא ממש צלח, אני חייבת להודות, וכמעט השארתי את הראש שלי באחת המכונות, אבל זה אולי לסיפור אחר).

ואז, פגשתי את הבלוג של עדינהbookbinder.
אני מודה שהתאהבתי כבר במבט ראשון,
דווקא מהפשטות, מחוסר היומרות ומהשלמות שבאי השלמות.
עדינה לא יוצרת מוצרים מפונפנים ומושלמים.
במחברות שלה רואים את העבודה שנעשתה, את החיבורים והתפרים וזה משהו שגרם לי להתרגשות ממשית.
התאהבתי בעדינה, (-:,  טוב, לא ממש בה רק בעקיפין כי עדינה שומרת די בקנאות על אנונימיות ותמיד מצטלמת מאחורי איזו מחברת גדולה שהיא יצרה לבד ואנחנו לא באמת מכירות, אבל הרגשתי מן גל כזה של התרגשות מההבנה שעכשיו אוכל ליצור הכל בעצמי בזכות המתנה שקבלתי מעדינה.
 
מכירים את  זה ששוטף אתכם גל של אימפולסיביות ואתם חייבים, פשוט חייבים לעשות משהו ברגע זה?
לי זה קורה לא מעט מסתבר וללא שום תכנון מוקדם..
וכך מצאתי את עצמי חותכת בהתרגשות דפים, מעטפות נייר ובעצם כל מה שנקרה בדרכי, כדי ליצור מחברת ראשונה.
קצת התביישתי בתוצר, היה לי ברור שהוא לא מושלם, אבל במקביל הייתי גם ממש גאה.



מחברות אישיות בעבודת יד, מהדף הראשון ועד האחרון.
 מוזמנים להציץ בה גם כאן






וזה הצד האחורי של המחברת, עם כיס קטן וסימניה







































מוזמנים להציץ בה גם כאן

לגמרי לא מעשי, ועם זאת, כל כך לגמרי שלי.

וידוי קטן:
נדמה לי שאחד הדברים שהכי מלהיבים אותי בזה, שאני לא תלויה באף אחד, 
יש לי את החופש לבחור כל איור שלי, סוגי דפים שונים, עם שורות או בלי,
וליצור מחברת חדשה.
לא מוגבלת מראש למספר דגמים, אלא פשוט יכולה לחלום-
וליצור.

וידוי קטן נוסף-
אולי עדינה ואני עוד נשתף פעולה וכשיספיק לי לתפור, אעביר למומחית ממני את החוט והמחט.
אבל נכון לכרגע ממש כיף לי ההתנתקות המדיטטיבית הזו.


מחברות מאווירות בעבודת יד

על הפוסט של עדינה נפלתי ממש במקרה כששוטטתי בארץ לא נודע בנבכי הוירטואל.
אני לא ממש זוכרת מה חיפשתי, אולי מחברות.
ואז נפלה עיני על הבלוג שלה שבו היא מסבירה איך ליצור מחברת בעבודת יד.

אני כבר יוצרת מחברות, אבל תמיד הייתי תלויה בנשמה טובה אחרת  שתתפור עבורי, כי איכשהו כשכולם למדו לתפור עם מכונה, אני למדתי דוקא נגרות.
ואז, פגשתי את הבלוג של עדינהbookbinder.
אני מודה שהתאהבתי כבר במבט ראשון,
דווקא מהפשטות, מחוסר היומרות ומהשלמות שבאי השלמות.
עדינה לא יוצרת מוצרים מפונפנים ומושלמים.
במחברות שלה רואים את העבודה שנעשתה, את החיבורים והתפרים וזה משהו שגרם לי להתרגשות ממשית.
התאהבתי בעדינה, (-:,  טוב, לא ממש בה רק בעקיפין כי עדינה שומרת די בקנאות על אנונימיות ותמיד מצטלמת מאחורי איזו מחברת גדולה שהיא יצרה לבד ואנחנו לא באמת מכירות, אבל הרגשתי מן גל כזה של התרגשות מההבנה שעכשיו אוכל ליצור הכל בעצמי בזכות המתנה שקבלתי מעדינה.
 
מכירים את  זה ששוטף אתכם גל של אימפולסיביות ואתם חייבים, פשוט חייבים לעשות משהו ברגע זה?
לי זה קורה לא מעט מסתבר וללא שום תכנון מוקדם..
וכך מצאתי את עצמי חותכת בהתרגשות דפים, מעטפות נייר ובעצם כל מה שנקרה בדרכי, כדי ליצור מחברת ראשונה.
קצת התביישתי בתוצר, היה לי ברור שהוא לא מושלם, אבל במקביל הייתי גם ממש גאה.



מחברות אישיות בעבודת יד, מהדף הראשון ועד האחרון.
 מוזמנים להציץ בה גם כאן






וזה הצד האחורי של המחברת, עם כיס קטן וסימניה







































מוזמנים להציץ בה גם כאן

לגמרי לא מעשי, ועם זאת, כל כך לגמרי שלי.

וידוי קטן:
נדמה לי שאחד הדברים שהכי מלהיבים אותי בזה, שאני לא תלויה באף אחד, 
יש לי את החופש לבחור כל איור שלי, סוגי דפים שונים, עם שורות או בלי,
וליצור מחברת חדשה.
לא מוגבלת מראש למספר דגמים, אלא פשוט יכולה לחלום-
וליצור.

וידוי קטן נוסף-
אולי עדינה ואני עוד נשתף פעולה וכשיספיק לי לתפור, אעביר למומחית ממני את החוט והמחט.
אבל נכון לכרגע ממש כיף לי ההתנתקות המדיטטיבית הזו.


יום חמישי, 31 במרץ 2016

יריד אמנים אביבי ופורח

כ"כ אביבי ופורח בחוץ
ואני אורזת לכם המון דברים חדשים ומרגשים ליריד צלילי טבע שיתקיים ממש בסופ"ש הנוכחי,

אירוע אביבי באזור הקסום והפורח שלנו, שממש השבוע  זכה בעוד כמה טיפות של גשם על מנת לשמר את הגבעות הירוקות במיוחד לסופ"ש הקרוב. ואתם מוזמנים ליריד האמנים התוסס, הופעות, שוק אוכל, קרקס, ועוד המון טוב.
שבת 2.4 (מתחם ביה"ס מגידו בצמוד לעין השופט).
גם אני אציג ביריד עם מגוון מוצרי נייר מאויירים ומשמחים
זאת כרזה שייצרה במיוחד לארוע- אחותי המוכשרת- ליאור קציר, גם היא מאיירת בזכות עצמה ווהיא תשתתף ביריד עם דוכן קסום משלה.


נכון שממש ניתן לדמיין את הריחות המשכרים? הלב מתמלא לי כשאני רואה את כל הפריחה המופלאה הזו.










































































אז בין אריזות, ארגזים והתלבטויות מה להביא ומה להשאיר בסטודיו, עצרתי רגע כדי לספר לכם.

כמו שאתם כבר מכירים אותי,

לקראת ירידים אני תמיד מתפזרת ומתחילה להתעסק בכל מני צ'ופרים קטנים במקום להתארגן ברצינות.
(אל דאגה ברגע האחרון אני מתאפסת:-)
תמיד יש לי איזה דחף בלתי נשלט להכין משהו קטן וחסר משמעות אמיתית לתמונה הגדולה.
יש בי רצון וצורך להביא אתי דברים חדשים.


והפעם אני מכינה קולקציית תמונות קטנה במסגרות מיוחדות.





אני בכלל מדמיינת אותן תלויות ביחד כמין קבוצת השראה ייחודית כזו,

אצל מישהו מכם. 
השתעשעתי עם סוגים שונים של מסגרות שליקטתי, שייפתי וצבעתי,



















































נכון שיצא מעניין?
ואולי זה דומה קצת לפינה האישית מאד שייצרתי אצלי בבית?






























בנוסף,
אני מביאה המון מוצרי צביעה קסומים שייצרתי ביחד עם "דורנת"

אלו ערכות יפיפיות וביניהן ספר צביעה שמתאים גם למבוגרים בינינו,
פוסטר ענק של עולמות קסומים, שניתן לצבוע אותו לאורך זמן כפעילות משפחתית.


פלייסמטים ואפילו חבילה עם אגרות ברכה שניתן לצבוע ולהעניק למי שאוהבים.

שיתוף הפעולה עם דורנת, הוא חדש לי ומהנה מאד, כי הוא מאפשר לי ליצור את העולמות שלי, כאלה שהם חולמים ורחוקים ולהביא אותם במחירים אטרקטיביים במיוחד של 30 ש"ח למוצר, ישירות אליכם.

אנחנו כבר עובדים גם על מוצרים חדשים, מהממים בהחלט.
אני קצת מתבאסת שלא הספקנו להוציא אותם לפסח, אבל מתמלאת בשמחה על כך שממש בקרוב אוכל לחשוף גם אותם(-:.


ולסיום, קצת נאיביות ומתיקות,
כי בכל זאת אביב פורח בחוץ.
























































גם אלו יגיעו אתי ליריד.


והנה כמה פרטים רשמיים יותר.



יריד משלנו, שבת 2.4 ​מתקרב, ובא, ונראה לנו שהולכת להיות שבת יפה וקרנבל כייפי
הכנו כל כך הרבה דברים, ממש קשה לספר על כולם-
על האמנות - והרבה, על המופעים למבוגרים ולילדים, על הספריה האזורית שגם תפתח את שעריה וגם תרמה לנו  בלב רחב מופע של "הקרקס הירוק", על חוות אדמה, על הלחם ושמן הזית, הגבינות, היין והליקרים, הכיסונים הטיבטיים, הקפה והקינוחים (למי שנשאר מקום...).
אה, כן - ועל תחנת רדיו ארמגדון שתנחה את האירוע, ויהיה הרבה מה להנחות
אז פשוט בואו

ועצה קטנה נוספת: כדאי להכין כסף מזומן, לא בטוח שלכל הדוכנים יהיו סידורי אשראי נוחים.

מחכים לכם.


ככה זה נראה לפני שנה,
בואו, יהיה שמח ופורח.


































ובמקרה שפספסתם, או לא הצלחתם להגיע,
הסטודיו שלי נמצא בעין השופט ואתם תמיד מוזמנים לבוא לביקור
(אחרי תיאום קצר מולי:-).
וזו החנות האנטרנטית המשמחת שלי.
גם בה ניתן למצוא המון דברים חדשים.